פסק-דין בתיק ע"א 28600-03-11

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשקלון (כב' הרשמת עפרה גיא) שניתן בתא"ק 33854-09-10, ביום 7.3.2011, אשר דחה את בקשת המערערת מלהתגונן בתובענה שהוגשה על ידי המשיבה, ובהתאם הוציא פסק דין המחייב את המערערת לשלם למשיבה סך של 85,555.14 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

במסגרת הערעור שבפני טענה המערערת כי שגה בית משפט קמא עת סירב ליתן לה רשות להתגונן בתביעה הנדונה, לאור התצהיר המפורט התומך בבקשתה, הפורט את הנזקים שגרמה לה המשיבה אותם סבורה המערערת כי רשאית היתה לקזז.

אין חולק כי המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערערת, במסגרתה תבעה סכום קצוב בגין אספקת שירותי כוח אדם להפעלת עגורונים, על סמך חשבונית שהוציאה למערערת. מערכת היחסים בין הצדדים היתה מעוגנת בהסכם בכתב כאשר למועד תשלום התמורה בגין אספקת כוח האדם, הסכימו הצדדים על תשלום של שוטף + 30.

במסגרת בקשת רשות להגן תמכה המערערת את בקשתה בתצהיר מהנדס מנהל הפרויקט, במסגרתו טענה לנזקים שגרמה לה המשיבה בכך שסיפקה לה מפעילים בלתי מיומנים ובלתי מקצועיים שלא עבדו בהתאם להוראות החוק ואף נמצא כי אחד המפעילים פגע בחזית בניין וגרם לנזק רב, המגיע לסך של 20,000 ש"ח, אותו ביקשה לקזז מחובה למשיבה. כמו כן טענה המערערת כי המשיבה הפסיקה לספק לה עובדים לאלתר, מבלי לתת לה הודעה מוקדמת ובכך גרמה לה לנזקים נוספים בהיקף של 85,000 ש"ח בגין השבתת אתר העבודה ועוד סך של 65,000 ש"ח בגין עיכוב בלוח הזמנים.

בית משפט קמא לא ראה בטענות המערערת כטענות המבססות מתן רשות להגן. בית משפט קמא קיבל את עמדת המשיבה כי היתה רשאית להפסיק את אספקת העובדים למערערת מחמת העובדה שהמערערת לא עמדה בחיובים הכספיים במועדים הקבועים בחוזה. אשר לטענות הקיזוז, לגבי נזקים כפי שנטענו, קבע בית משפט קמא כי המדובר בטענות בלתי מפורטות וסתמיות אשר לא מצדיקות מתן רשות להגן.

לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, ובעיקר בעמדת המערערת אשר לא שבעה נחת מן התוצאה האמורה, לא מצאתי כל בסיס משפטי להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא המבוססות היטב בדין.

אין מחלוקת כי המערערת קיבלה את השירות שסוכם, בהתאם למסוכם, ולא נמצאה בפי המערערת כל טענה ממשית כנגד החיוב עצמו. טענות הקיזוז, הנובעות מנזקים נטענים, לא פורטו דיין ונטענו באופן כללי מבלי שבתצהיר מפורט כיצד הגיעו להערכת הנזק הנטענת ומבלי שצורפה חוות דעת מהנדס לעניין הנזקים אשר גרם אותו מפעיל עגורן למבנה, כפי שטענה המערערת.

גם טענות המערערת בדבר נזקים שנגרמו לה עקב הפסקת אספקת העובדים נמצאו חסרות בסיס מאחר ועל פניו לא הקפידה המערערת לשלם למשיבה את התמורה הכספית במועדים המוסכמים הנקובים בחוזה. גם אם חודשיים קודם לכן בוצעו התשלומים באיחורים כלשהם, אין בכך כדי לעגן הסכמה מטעם המשיבה. אין זאת כי אם לקיחת סיכון מטעם המערערת.

בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי קביעותיו של בית משפט קמא מעוגנות בדין ואין מקום להתערב בהן. אם קמה למערערת עילה לתביעה בנזיקין תתכבד ותעשה כן בהליך נפרד אחר.

סוף דבר, דין הערעור להידחות. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ש"ח.

העירבון והפיקדון המופקדים בקופת בית המשפט יועברו למשיבה באמצעות בא כוחה, על חשבון החיובים שבפסק הדין.

ניתן היום,  ל'  שבט תשע"ב, 23 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: